ב-3 באוגוסט זלטקו מסיים סטאז' וב-4 באוגוסט נולדה הבת הבכורה, כבר מלידתה הייתה טובה ומתחשבת, הצברית הראשונה במשפחה נקראת רונית, להלן דוקטור סגל, ושמה השני מירה על שמה של אחותה של סבתא זלטה זכר לעבר שתמיד מלווה אותנו אבל לא מדברים עליו.

שנת 54 בפתח והמשפחה המאושרת עוזבת את קדרון ועוברת לקיבוץ גברעם, ההסבר לכך הוא שזלטקו למד על חשבון האוניברסיטה והיה צריך להחזיר את הכסף למדינה, וכך כרופא בישוב ספר זה יחשב לו במקום שירות צבאי סדיר, הם עוברים לקיבוץ, אבל זלטה מחליטה כי הילדה רונית לא תישן בבית ילדים ואין ספק שהיא הקובעת.

אז זלטקו דוהר על הג'יפ ויליס שלו בין היישובים בין חולים יולדות ופצועים ביום ובלילה בין מסתננים ופדאיונים עם אקדח על הירך וזלטה כרגיל מנהלת את הבית ומטפלת באמה שכבר לא כל כך בריאה.

וסוף סוף יש לה מעט זמן גם לתרגל את הבישולים והמתכונים המפורסמים העוגות מהספר הסודי שנראה כמו ספר השיקויים של מכשפות (ירושה מביתו של סבא) וכמו שאמרנו כשהיא מחליטה לעבוד על משהו יוצאים מאכלים שמדברים עליהם בכל הארץ, יש שמועות שגם לאירופה זה הגיעה…

אולי באמת נקדיש פה מספר מילים לאוכל, זלטה וזלטקו לא שמנים אבל זה ממש נס, כי אם הייתם באים לסתם ארוחת צהריים בבית ומושר, (גם ללא הודעה מוקדמת) מיד יושיבו  אתכם לשולחן כמובן מפה מפיות אישיות ואז מנה ראשונה משהוא לא גדול אולי איזה פלצ'ינקה ממולאת או מרק לאחר מכן מנה עיקרית, יכול להיות שניצלי, פוכלו או מאפה שכבות תפוחי אדמה בשר ירקות, אם תרצו יש גם תמיד פפריקש עם נוקליצה בחורף סרמה או תבשיל שעועית עם הפתעות מעושנות בפנים. ועכשיו כשאתם כבר ממש מעולפים יש לנו קנדלים עם מישמיש בעונה או שופנודלה או כפי שאתם קוראים לזה שישקרלה, או אולי קרם מתותים או מתפוזים או עוגת קרם שהוכנה לקראת סוף שבוע, ואפילו סתם צלי בתנור שאף פעם לא הצלחנו לשחזר את הטעם אצלינו

חייבים לומר גם שסבתא בניגוד לסבא שהוא מאד שמרן באוכל טועמת כל דבר אם זה סיני מתוק או חריף לא תמיד אוהבת אבל סקרנית לטעמים (גם אם זה כל העשבים הירוקים והתבלינים של טלי)

בשלב הזה צריך לומר שהחיים נכנסים סוף סוף למסלול נורמאלי (הגיע כבר הזמן לא?) ובשנת 57  זלטקו מסיים לשלם את "חובותיו לחברה" ואז עוברים לגור במושב ביצרון שם הוא משמש כרופא איזורי בשנה זו גם נפטרה אמה של זלטה – בטי.

בשנת 63 מצטרף עוד חבר לחבורה גיל. זלטה מספרת שעוד בבטן היו לו אנרגיות רבות והוא כמעט נולד בדרך לבית החולים בדה שבו שנסע מקסימום 60 קלומטר לשעה, עכשיו זלטה כבר אם לשניים ומתמסרת כולה לבית ולגידול הילדים, זלטקו עובד המון ולא נמצא בבית והיא נושאת בכל המטלות.

כאן היינו רוצים גם לציין שזלטה על אף שידעה גרמנית וסרבוקרואטית על בוריין, לא ממש למדה את השפה העברית בצורה מושלמת מעולם, והמציאה שפה משלה שנכדיה מתענגים עליה, וכל הזמן גררו אותה לומר את המילים בסגנונה, ברור שזכר ונקבה אחד הם אבל יש פנינים כמו תולעת כביסה, מעשנים קסמים, ראפל כבד, שפגטי, שון דבר,  וכמובן פה שאפשר להוסיף לכל משפט כתבלין, פה לאן את הולכת פה אבל אני לא ראיתי אותה וכו'. בהקשר הזה יש עוד דבר חשוב. כשזלטה הייתה קוראת לרונית הקטנה סיפורים בעברית מבלי שהבינה את רב הדברים רק כדי שתגדל ילדה נורמאלית.

אין ספק שזלטקו וזלטה באהבתם לטבע ולטיולים היו בין המייסדים בארץ של תרבות טייל בוויקאנד לאורך ולרוחב ארץ ישראל, עוד לפני שרבים אחרים חשבו על כך באמת אין חור בארץ שלא היו בו כשזלטקו מדלג על אבנים ומדמיין את הבניינים העתיקים שהיו כאן, וזלטה רק רואה פרח פורח בטבע וכבר שכחה את כל הצרות. וזה עבר בגדול גם לילדים רונית וגיל רק בנכדים זה קצת השתבש אבל אנחנו עדיין אופטימיים…